סער החליט שהוא רוצה סקייטים ליומולדת. וואלה אין לנו מושג מאיפה הוא הביא את הרעיון, אבל אנחנו נאלצנו לנסוע איתו לדקטלון ולבחור לו זוג סקייטים מנצנצים שיהיו מתנה מפוארת וקולעת בול מסבא וסבתא. אז נסענו, ולקחנו גם את קוקה, שעומדת לסיים בהצלחה מרובה את קורס השחיה של עפיפה, מדריכת השחיה הידועה של עתלית, ובתור מתנת סיום אנחנו רוצים לקנות לה משקפי שחיה בקצת יותר מ5 שקלים במקסטוק.
סער בחר רולרבליידס למתקדמים כסוג של קומדיה של טעויות כי הוא לא רוצה סקייטים רגילים והרולרס של המתחילים אזלו (כמו 80% מהסחורה בחנות - מסתבר שקורונה גורם לאנשים לאגור ביצים וציוד ספורט). וקוקה בחרה משקפי שחיה תוך שנייה - זה היה הסוג היחידי שהיה ורוד סגול ולא מעניין אותה אם זה מתאים לה למבנה הפנים ולא נכנסים מים לעיניים - העיקר שזה מתאים לה לבגד-ים, ואז היא התפנתה להסביר לנו שהיא הולכת לצאת מהחנות הזאת גם עם סקייטים ולא מעניין אותה שהיומולדת שלה רק בעוד חודשיים. לא התווכחנו - חבל סתם. אז קנינו גם לה, ומגינים - שחורים לסער כי זה מקצועי, ו-ורוד סגול לקוקה - כדי שיתאים למשקפת (שמתאימה לבגד ים)(ולסקייטים)(ולקסדה)(ולתחתונים).
בבית למדנו להחליק על הנעליים-עם-גלגלים האלה. והכוונה בלמדנו היא לתהליך הבא: סער מנסה לשים מגינים, לנעול את הרולרס, להדק מספיק אבל לא יותר מידי, שאבא יעשה לו, אבל אבא לא יודע, אז שאמא תעשה אבל גם אמא לא יודעת, "אתם תמיד קונים לי דברים שלוחצים ברגלים", אולי בכל זאת אבא, "אני שונא סקייטים, שונא את המשפחה הזאת, חבל שנולדתי" וכו וכו, ובינתיים קוקה שמה לעצמה מגינים, נועלת את הסקייטים שלה ומתחילה להחליק. "מה, זה קלללל, כמו ביוטיוב" איזה אלופה הילדה הזאת!
בסוף סער הבין שאחותו הקטנה הולכת להשאיר לו אבק (הפעם מגלגלים של סקייטים), אז הוא החליט לנסות תוך טרוניה בלתי פוסקת, אבל לפחות לנסות. הוא גם הצליח יחסית לילד ממוצע בן 7 שעולה בפעם הראשונה בחיים שלו על רולרבליידס למתקדמים. ולמרבה האירוניה, המאמנת שלו היא קוקה שמעודדת אותו כמו בוזו הכלב שלימד את קרמר החתול לשחות - יותר מהר! יותר חזק! הנה, תעשה כמוני!!! מסכן הילד, לא קל לגדול בצילה של אחות קטנה ואלופה.
הוא יהיה בסדר....
אנחנו מקווים 😇
סער בחר רולרבליידס למתקדמים כסוג של קומדיה של טעויות כי הוא לא רוצה סקייטים רגילים והרולרס של המתחילים אזלו (כמו 80% מהסחורה בחנות - מסתבר שקורונה גורם לאנשים לאגור ביצים וציוד ספורט). וקוקה בחרה משקפי שחיה תוך שנייה - זה היה הסוג היחידי שהיה ורוד סגול ולא מעניין אותה אם זה מתאים לה למבנה הפנים ולא נכנסים מים לעיניים - העיקר שזה מתאים לה לבגד-ים, ואז היא התפנתה להסביר לנו שהיא הולכת לצאת מהחנות הזאת גם עם סקייטים ולא מעניין אותה שהיומולדת שלה רק בעוד חודשיים. לא התווכחנו - חבל סתם. אז קנינו גם לה, ומגינים - שחורים לסער כי זה מקצועי, ו-ורוד סגול לקוקה - כדי שיתאים למשקפת (שמתאימה לבגד ים)(ולסקייטים)(ולקסדה)(ולתחתונים).
בבית למדנו להחליק על הנעליים-עם-גלגלים האלה. והכוונה בלמדנו היא לתהליך הבא: סער מנסה לשים מגינים, לנעול את הרולרס, להדק מספיק אבל לא יותר מידי, שאבא יעשה לו, אבל אבא לא יודע, אז שאמא תעשה אבל גם אמא לא יודעת, "אתם תמיד קונים לי דברים שלוחצים ברגלים", אולי בכל זאת אבא, "אני שונא סקייטים, שונא את המשפחה הזאת, חבל שנולדתי" וכו וכו, ובינתיים קוקה שמה לעצמה מגינים, נועלת את הסקייטים שלה ומתחילה להחליק. "מה, זה קלללל, כמו ביוטיוב" איזה אלופה הילדה הזאת!
בסוף סער הבין שאחותו הקטנה הולכת להשאיר לו אבק (הפעם מגלגלים של סקייטים), אז הוא החליט לנסות תוך טרוניה בלתי פוסקת, אבל לפחות לנסות. הוא גם הצליח יחסית לילד ממוצע בן 7 שעולה בפעם הראשונה בחיים שלו על רולרבליידס למתקדמים. ולמרבה האירוניה, המאמנת שלו היא קוקה שמעודדת אותו כמו בוזו הכלב שלימד את קרמר החתול לשחות - יותר מהר! יותר חזק! הנה, תעשה כמוני!!! מסכן הילד, לא קל לגדול בצילה של אחות קטנה ואלופה.
הוא יהיה בסדר....
אנחנו מקווים 😇
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה